החלטה בתיק ב"ל 1965-10

1.         בפנינו בקשת הנתבע להצגת שאלות למומחה, עפ"י הסכמת הצדדים, משהוסכם על מינוי מומחה לפי תורת המיקרוטראומה, ככתוב בריש ההחלטה (ולא כמחלת מקצוע, כהנחת המומחה). אף שלכאורה היה מקום לבקש מינוי מומחה אחר, בשלב זה מסתפק הנתבע בבקשה להפנות למומחה השאלות ה נכונות שהוסכמו בין הצדדים כדלקמן:

א.         האם במסגרת עבודתו של התובע ארעו לו פגיעות זעירות חוזרות ונשנות, בלתי הדירות? אם כן, מה היה אופי הפגיעות הנ"ל?

ב.         אם התשובה לשאלה א' חיובית, האם קיים קשר סיבתי בין הצטברות הפגיעות הנ"ל לבין מצבו הרפואי של התובע?

ג.          האם המצב הרפואי הנ"ל נגרם במנגנון של פגיעות זעירות או שמדובר בתהליך תחלואי מתמשך?

ד.         האם השפעת תנאי העבודה על המצב הרפואי פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים?

(הנתבע מציין כי שאלה ד' הועברה למומחה אלא שהוא לא השיב עליה).

הנתבע שמר על זכותו לבקש החלפת המומחה באם יתברר כי הטעות במהות הפלוגתא גרמה לחוסר יכולתו לבחון השאלות באופן אובייקטיבי.

2.         התובע בתגובתו מתנגד לבקשה משחווה"ד נהירה וחד משמעית.

            לשאלה א' - משמתמקדת היא בעובדות ולא בפן הרפואי.

            שאלה ב' נענתה ולמעשה גם שאלה א'.

            לשאלה ד' מתנגד התובע, משהשיב עליה המומחה.

אמנם רשם המומחה כי עסקינן במחלת מקצוע אך "חוות דעתו הנרחבת" והתשובות שנתן מתייחסות למיקרוטראומה ונראה כי טעה רק במינוח המשפטי ולעניין זה יסכים התובע להבהרה.

3.         ולהכרעה

ראשית, התנצלותנו לצדדים על השגגה באי מתן החלטה במועד.

ולגופא -

א.         צר לנו כי לא מצאו הצדדים להפנות את ביה"ד (עת נתן החלטתו הראשונה ומינה את המומחה פרופ' וולף) תוך הפנייה לכך כי לא הוצגו השאלות הרלוונטיות לפגיעה עפ"י תורת הפגיעות הזעירות.

            כך הוא גם לאחר שניתנה חוו"ד פרופ' וולף והנשיא מינה מומחה אלרגולוג. ואגב כך, ראוי היה להפנות לכך כי עפ"י חוו"ד מומחה עור - אין מדובר באלרגיה למגע.

            זמן רב הושחת איפוא בעניין התובע, שלא לצורך (ולכך, נוספה להוותנו השגגה בביה"ד).

ב.         הצדדים הסכימו על מינוי מומחה לבחינת מחלת התובע עפ"י תורת הפגיעות הזעירות.